Twenty years from now you will be more disappointed by the things that you didn’t do than by the ones you did do.
So throw off the bowlines.
Sail away from the safe harbor.
Catch the trade winds in your sails.
Explore. Dream. Discover.
תודה, מארק טוויין, על המילים האלו.
אחד החלומות שלי הוא לצאת לטיול ארוך עם הילדים. מה זה ארוך? לפחות חצי שנה, רצוי שנה או יותר, עד שימאס.
האמת שזה היה בתכנון, בדיוק לפני 3 שנים, אבל אז עדי נכנסה להריון עם גילי, וזה קצת טרף את הקלפים. החלום הזה עוד יוגשם, אני מקווה, אחרי שעדי תסיים את הלימודים שלה, אבל בינתיים, אני רוצה לתת שירות לעוד אנשים שחולמים על זה כמוני.
אחד הדברים שעשיתי כדי להבין יותר מה זה אומר כזה טיול, ולהפיג חששות, היה לקרוא בלוגים של משפחות שעשו את זה, אזרו אומץ ויצאו לדרך. שעות על גבי שעות של קריאת בלוגים.
אני יודע שהיום יותר פופולרי להקים עמודי פייסבוק ואינסטגרם בשביל הדברים האלו. אכן יש עמודי פייסבוק ואינסטושים של משפחות שעושות טיול ארוך עם הילדים, אבל יש משהו בבלוג שהוא בעיני יותר אינטימי, יותר אישי, יותר מעניין.
הקריאה בבלוגים ממש עזרה לי, ובעיקר עשתה לי חשק, אז הנה לכם, סקירה של 13 בלוגים מומלצים במיוחד (אין משמעות לסדר, כולם טובים ולכל אחד ייחוד משלו) על משפחות שעשו מסע משפחתי / טיול ארוך עם ילדים בעולם, ושרדו כדי לספר. שווה לקרוא עד הסוף כי לכל בלוג יש את הייחוד שלו.
- אם את/ה מאחת המשפחות בפוסט הזה, ואת/ה רואה טעות, אשמח אם תכתבו לי בתגובות או תשלחו לי מייל ואתקן. כל השאר – גם לכם/ן מותר להגיב 🙂
רוצים להשאר מעודכנים?
(שולח אי-מייל אחד בחודש במקסימום)
פוסטים נוספים שיעניינו אותך:
תוכן עניינים
משפחה * עולם * טיול
על מי מדובר?
טוב, הללי היא סוג של גורו בעולם הטיולים הארוכים עם ילדים. היא יצאה עם בעלה ו-3 ילדים שהיו אז בני 11, 8, ו4, ו… לא הפסיקה מאז!
כמה ומתי?
ספטמבר 2010 – עד היום
מה המסלול?
במקרה של הללי, אין טעם לפרט מסע של תשע שנים שלא נגמר עדיין. בגדול הם התחילו באירופה, ואחר כך עברו למזרח, הודו ונפאל. היא עדיין מטיילת עם הילדים בעולם.
מאיפה הכסף?
הללי כותבת תוכן, ומייעצת למשפחות שרוצות לצאת לטיול כזה, ויש לה הרבה פוסטים על איך לייצר כסף בזמן טיול. כאן תוכלו למצוא כתבה על הללי ב-Xnet.
פוסטים שאהבתי במיוחד?
המון המון ידע וכלים פרקטיים על מסע שכזה, מעלויות, ואז מה לארוז, ולאיפה לנסוע, ובאיזו עונה… מאגר שלם של ידע. יש לה מדריך בתשלום ב-35 ש”ח על טיול עם ילדים וגם מדריך מקיף ומעשי מאוד על תכנון טיול ארוך עם ילדים ב-287 ש”ח אבל… שימו לב לקוד הקופון בריבוע הצהוב.
- 15 סיבות למה כדאי לצאת לטיול ארוך עם ילדים – אם עוד לא השתכנעתם מספיק
- יעדים מומלצים במזרח בחלוקה לפי עונות, גילאי ילדים, תקציב ועוד – דוגמה לפוסט פרקטי מאוד של הללי על לאיפה כדאי לטייל מתי.
שימו לב!
רק לקוראי “אבא מטייל סולו” 10% הנחה על כל המוצרים באתר של הללי, עם הקוד “travdaddis10“
אז הנה, ממש על קצה המזלג:
– טיול כזה יהפוך את הילדים לדוברי אנגלית בתוך פחות מחצי שנה. רציני.
– יאפשר לכם לחוות חוויות משפחתיות משותפות, דקה לפני שהם בורחים לנו מבין הידיים. חוויות שהם וגם אתם תיזכרו לכל החיים
– לאפשר לילדים התמודדויות עם מצבים אחרים, לא מוכרים, יציאה מהבסיס הבטוח. זה יוסיף לבטחון העצמי שלהם ולתחושת העצמאות שלהם. יבנה להם מיומנויות חדשות. ויכיר להם את עצמם מנקודות אחרות.
– להתמקד בדברים הדומים בניהם לבין שאר האנשים בעולם, ולא בדברים השונים. לגלות שמתחת למראה השונה, לצבע העור, לשפה המוזרה, לבגדים המצחיקים- נמצאים אנשים שחלקם דומים לנו מאוד.
– לחשוף אותם לקשת כמעט בלתי נתפסת של סגנונות חיים, של בחירות, של דרכים בהן אנשים בוחרים להיות מאושרים. ולהראות להם, במציאות, עד כמה הכל אפשרי.
– להצית את האש שבתוככם ולהציג בפני הילדים שלכם אתכם באור אחר. אור נרגש, משולהב ומלא תשוקה. לרקוד איתם ברחובות, להתלהב איתם, לקפוץ איתם למים, להתמודד איתם ביחד עם אתגרים ומצבי קצה. להראות להם שכולנו אנושיים. להראות להם צדדים אחרים שיש בנו, צדדים שכמעט ולא מתגלים בשגרת החיים הרגילה.
לא נורמלים
על מי מדובר?
ויקי וערן שטרן, זוג שיצא לטיול עם 3 בנים בגילאי 17, 14, ו-8 בזמן היציאה לטיול
כמה זמן ומתי?
סך הכל 7 חודשים – סוף ספטמבר 2016 עד תחילת אפריל 2017
מה המסלול?
חודש בנפאל, כמעט חודשיים בהודו (רישיקש, רג’אסטן, גואה), כמעט חודשיים בתאילנד, מעט יותר מחודש בארה”ב, יומיים בלונדון והביתה
מאיפה הכסף?
ערן המשיך להפעיל את העסק שלו מחו”ל. הזוג מכר את הבית ואת הכספים ממכירת הבית השקיעו בנדל”ן בארץ ובחו”ל, מה שייצר להם הכנסה נוספת, וגם קצת חסכונות לחלק האחרון של הטיול.
פוסטים שאהבתי במיוחד?
אהבתי את הכתיבה של ערן שמאוד קל להתחבר אליה וככה להבין מה זה טיול ארוך עם ילדים בעולם.
- מחשבים מסלול מחדש – פוסט על ההחלטה לקצר את הטיול, ועל העיירה המקסימה פאי שבתאילנד
- השיעורים שבדרך – על השיעורים הנפשיים שאפשר ללמוד במסע כזה
זה שיעור חשוב בכלל לחיים – לשמור על איזון פנימי כשהסביבה החיצונית משתנה, כשהאנרגיה סביבנו משתנה.
אז עם הזמן כבר התחלנו לפתח סוג של שגרת מעבר שעוזרת להתמודד עם זה. אנו מבינים שאין שום טעם להלחיץ את עצמנו עוד יותר ואנו פשוט לא מתכננים ולא קובעים שום פעילות מיוחדת לימים הראשונים שלאחר כל מעבר. מאפשרים לעצמנו לזרום עם הסביבה החדשה, התרבות החדשה והאנרגיות שהיא מביאה איתה. הדרך הזו בנתיים מוכיחה את עצמה, פשוט לא ליצור לעצמנו מורכבויות נוספות בזמן המעבר מעבר למה שכבר הכרחי.
ואז הימים הראשונים רגועים יותר, ומאפשרים לנו הסתגלות קלה יותר בכל מקום שאנו נמצאים בו.
לקחנו את הגלולה האדומה
על מי מדובר?
זוהר וניצן עיני-כרמי + 3 ילדים (בני 12, 10, ו-7 בזמן היציאה לטיול).
כמה ומתי?
שנתיים וחודשיים ואחר כך היגרו לרילוקיישן בארצות הברית- אוקטובר 2014 – דצמבר 2016
מה המסלול?
חודשיים בתאילנד, שבועיים בקמבודיה, 3 חודשים בויאטנם, שבועיים בלאוס, שבוע בתאילנד, חודשיים בפיליפינים, 3 ימים בסינגפור, 3 חודשים בתאילנד (בעיקר בקופנגן), שבועיים במיאנמר (בורמה), עוד שנה ו-3 חודשים(!) בתאילנד (בעיקר קופנגן), חודש ביקור בישראל, ואז רילוקיישן בארצות הברית.
מאיפה הכסף?
הם חסכו שנה שלמה, זוהר העבירה את העסק שלה לאונליין, ועבדה תוך כדי המסע, וגם ניצן עבד חלק מהמסע
כאן תוכלו למצוא כתבה עליהם, ואפילו סרט שמתעד חלק מהמסע. יש להם גם קבוצת פייסבוק שמיועדת רק לאנשים שנמצאים לפני או בזמן טיול ארוך עם הילדים.
מה אהבתי במיוחד?
בעיקר את הכתיבה הקולחת של זוהר, שממש מאפשרת להרגיש את החיים במסע שלהם.
- מעניין את התחת שלי – דוגמה לכתיבה הכנה של זוהר
- זוגיות במסע משפחתי – אחד הנושאים שזוגות הכי חוששים מהם במסע משפחתי.. זוהר משתפת בקשיים ונותנת כמה עצות מועילות
דוגמאות למצבי קצה? בבקשה:
עייפות, רעב, התמודדות עם מקומות לינה חדשים ברמה יומיומית או מדי כמה ימים – שוב אין מים חמים, אוי הניאגרה לא עובדת בשירותים, שיט נגמר הנייר טואלט, אוי לא ידענו שהגסטהאוס נועל את השער ב-23:00 ואנחנו עם שלושה ילדים עכשיו מול שער נעול, וכהנה וכהנה. וכמובן, בריאות – כשמישהו לא מרגיש טוב זה שם ברקס רציני על המסע ועל מצב הרוח, תכונות מעצבנות שוברות שיאים – שוב היא זורקת את עצמה..? שוב הוא מאתגר אותנו בהליכה משוגעת עם המוצ’ילות על הגב?? וכן הלאה וכן הלאה, כל יום, כל היום. ואתם יודעים מה? אפילו כיף, הרבה כיף, המון כיף, יכול להיות מאד מעייף, פיזית ונפשית.
עכשיו לכו תזכרו שגם בן הזוג שלכם צריך ל”שים ראש” לפעמים.
זה נשמע כמו בבית בדיוק, וזה נכון במידה רבה, רק על סטרואידים. באקסטרים. שחבל!!!
הנה כמה דברים שכל המסע שווה בשבילם:
תקשורת תקשורת תקשורת.
כדי לצאת למסע משפחתי ארוך טווח, סביר להניח שרמות התקשורת שהגעתן אליהן הן מאד גבוהות עוד לפני שהצבתם כף רגל בשדה התעופה.
תכננתם, נערכתם, נלחצתם, דאגתם, דיסקסתם, שיתפתם, הרגעתם, נלחצתם עוד קצת. אל תפסיקו עכשיו! פשוט תדברו. תפיקו לקחים. קחו סיטואציות קצה, יומיומיות להזכירכם במסע שכזה, ועשו מהן “קייס סטאדי” ללמוד ממנו, במקום רק לריב. לריב אפשר גם בבית, נשמות, אבל לריב ולהפיק לקחים זו כבר ליגה אחרת.
The Shalevs
על מי מדובר?
נעמה ואור (42), אלה (10.5), הראל (9)
כמה ומתי?
שנה – יולי 2018 – יולי 2019
מה המסלול?
צפון תאילנד (חודשיים), ויטנאם (חודשיים), קמבודיה (חודש), דרום תאילנד (כחודש), מיאנמר (כחודש), הודו – בעיקר גואה (3 חודשים), נפאל (חודש), צפון הודו (חודש), דרום תאילנד – בנגקוק (חודש).
מאיפה הכסף?
מה אהבתי במיוחד?
אהבתי את העובדה שכל בני המשפחה לוקחים חלק בכתיבה, ולכל אחד סגנון אחר וייחודי.
- טרק סובב אנאפורנה – יומן מסע – הם עשו 7 ימים מתוך הטרק, עם 2 ילדים. היה לי כיף להזכר בטרק, ומעניין לקרוא על איך זה לעשות את האנאפורנה עם ילדים
- מסיימים את השנה בקופנגן שבתאילנד – פוסט מקסים של אלה, בת 11.5 בזמנו, על היעד האחרון בטיול, קופנגן
בשלב זה אני רוצה להסביר משהו לגבי הגעה לנקודת הסיום היומית. הרגעים האלה של כניסה בשערי הגסטהאוס, פריקת התיקים מהגב, חליצת הנעליים והזמנת תה ג’ינג’ר-למון-האני (נקטר אלים המשקה הזה!) הם רגעים משובבי נפש. ככול שנוקפות השעות במהלך ההליכה היומית אנחנו יותר ויותר חושבים ומייחלים להגיע לרגעים האלה.
אבל לתחושות הללו יש כמובן תנאי מקדים: שהגסטהאוס עומד בציפיות שלנו, ובשלב הזה הן די מינימאליות: מקום נקי, הסקה בחדר האוכל המרכזי ומקלחת עם מים חמים (בונוס מטורף: שירותים מערביים ולא בול פגיעה). אבל מינימאלי שלנו זה לא המינימאלי של כפר נפאלי בהרי ההימאליה בו אנשים חורשים את האדמה עם מחרשת עץ רתומה לפר ומשתמשים בגללים של יאק להסקה. הגסטהאוסים בגיירו מועטים ולא מזמינים. כנראה שלא הרבה מטיילים עוצרים פה. זה ממש לא מה שיחלנו לו אחרי יום ההליכה הכי קשה בטרק ומצב הרוח בהתאם. במקום רוממות רוח והקלה אנחנו עצבנים ומבואסים. אנחנו מתמקמים במקום היחיד שמסכים לארגן לנו הסקה מאולתרת בחדר האוכל ומבטיחים לעצמנו לעוף משם מוקדם ככל האפשר מחר בבוקר (אתם כבר יודעים באיזו שעה).
דווקא בנקודה הכי נמוכה שלנו מבחינת מצב הרוח אני לא יכול שלא לשים לב איזה שינוי עברנו כולנו, ובפרט אלה והראל, במהלך המסע. בתחילת הטיול כל יציאה לטבע הייתה מאתגרת את ההרמוניה המשפחתית וכל אי נחת ואי נוחות הייתה שולחת את ההרמוניה לקפוץ ראש מהצוק. ואילו עכשיו כולנו עייפים ומבואסים מהתנאים, אבל מבינים שזה מה שיש להלילה. כולם סובלניים לקשיים, לחוסר הנוחות ואחד לשנייה, מוצאים פתרונות ומתפשרים ואפילו מצליחים לשמור על חוש הומור.
חיים את החלום
על מי מדובר?
טל ומואב גפני, זוג + 3 בנות (9, 7.5 ובת שנה)
כמה ומתי?
שנה וקצת – יוני 2016 – ספטמבר 2017
מה המסלול?
חודש בהודו, חודש+ בנפאל, חודש בתאילנד, 3 שבועות בקמבודיה, כשבועיים בויאטנים, חודשיים בפיליפינים, כחודשיים בסין, 3 ימים במוסקבה, כשלושה חודשים בצ’כיה, פולין, הונגריה, סלובקיה, אוסטריה, קרואטיה, סלובניה, רומניה
מאיפה הכסף?
לא נאמר. הם כן השכירו את הבית לשנה.
פוסטים שאהבתי במיוחד?
את השילוב בין טיול במזרח לטיול באירופה
- נפאל אהובתי – על הנחיתה בנפאל והזמן בפוקרה, אהובתי
- המחנה האוסטרלי – טרק מקסים למשפחות בנפאל – על טרק שמתאים למשפחות והתמודדות עם אורחות לא רצויות במהלכו
האטרקציה המרכזית בפוקרה, הוא האגם פיווה. אגב, אגם בנפאלית יש אומרים – טל. זהו אגם עצום וסביבו כפרים קטנים ובלי בו אי קטן ועליו מקדש, אז לקחנו סירת פדלים קטנה לארבעה, ושטנו לאי, יצאנו בארבע וחצי אחה”צ, במטרה להנות בדרך חזרה משקיעה “רומנטית” בתיקים לקחנו נשנושים לפיקניק כייפי, וכך היה! הנוף עוצר נשימה, בדרך פוגשים הרבה סירות מסוגים שונים; קיימים, משוטים וסירות פדלים גדולות יותר ומה לא? לא סירות מנוע! אין זיהום הכל מכני ופשוט, ככה אני אוהבת את זה. הבנות התרגשו, האוירה היתה נפלאה, הן כל כך רצו לנסות לדווש, אבל הרגליים שלהן היו קצרות מידי ולא הגיעו לפדלים. גם גלי היתה מאושרת, מה צריך יותר מזה?
ג’ינג’ים על מזוודות
על מי מדובר?
עדי וזאב רביב פייבישנקו + 2 (לא הצלחתי להבין בנות כמה כשיצאו לטיול)
כמה ומתי?
שנתיים וחצי, ספטמבר 2017 – מרץ 2020
מה המסלול?
בשנה הראשונה נפאל, סינגפור,הודו, ויאטנם, תאילנד ולאוס, ואז שנה שניה בטיול נסטינג בהודו, ויאטנם, תאילנד וסרילנקה. העדכון האחרון היה מינואר 2020 ובו סיכום של חצי שנה בגואה. כיום הם בארץ.
מאיפה הכסף?
הם עובדים כמאמנים ומטפלים אונליין
פוסטים שאהבתי במיוחד?
- החיים כמשפחה בגואה – על נסטינג של חצי שנה בגואה
- על סרי לנקה המפתיעה – פוסט עם המלצות על סרי לנקה עם ילדים
אז לאזור דרום גואה הגענו באמצע אוגוסט, חזרנו לבית ששימש כביתנו בעונה הקודמת במשך 7 חודשים אחרי 4 חודשים שטיילנו בתאילנד, ויאטנם וסרי לנקה. הכול נראה והרגיש כה שונה. קודם כול הגענו מדירת יוקרה בקולמבו (סרילנקה) לבית שהיה די מעופש ופשוט יחסית לדירה בקולומבו וזה יצר בנו זעזוע ראשוני. מה גם, שהכול היה ארוז (מלא ציוד שהשארנו פה), והיה צריך לפרוק, הגענו בלילה, הכול נראה צפוף ברחובות, ובסמטה שלנו. (רק למחרת בבוקר ראינו את הפלא של הטבע שהיה בכול מקום בשל הגשם השוטף) לא היה לנו אוכל, או מים, או כול דבר שהוא לשימוש נגיש והרגשנו ממש כאילו נחתנו פה לראשונה. הפעם, השוק היכה בי יותר, אני זוכר ששכבתי במיטה ואמרתי לעדי:” מה לעזאזל אנחנו עושים פה ?” ההלם נמשך מספר ימים.. שבהם תהיתי אם אנחנו עושים את הדבר הנכון להמשיך לתוך השנה השלישית ולהכנס שוב למקומות שפחות נוחים לנו. הרבה רכות, וכניסה לקצב שנכון לנו החזירו אותנו לבית המוכר, הכיפי, החופשי והמאפשר והתחלנו את העונה בגואה.
בתנועה
על מי מדובר?
אירית ובן זוגה + 3 בנות (לא ברור בנות כמה)
כמה ומתי?
ינואר 2018, ככל הנראה שבעה וחצי חודשים, אבל הבלוג נפסק מתישהו באמצע ויש כנראה פוסטים שנכתבו הרבה אחרי שהם חזרו, אז לא ממש ברור.
מה המסלול?
הודו (גואה, האמפי, קראלה, מונרו איילנד, מונאר, קודאי-קאנאל, רג’אסטאן, דרמסאללה, רישיקש)
מאיפה הכסף?
הרוב מהשכרת הדירה בישראל. שכר הדירה כיסה את כל ההוצאות החודשיות – לפחות בהודו – לא יותר מ-7,000 ש”ח למשפחה להכל.
פוסטים שאהבתי במיוחד?
בפעם החמישית, אני מצליחה להרשם לאתר הרכבת. כל מה שצריך זה עקשנות והתמדה. הם פשוט בודקים מי יישבר ראשון. אחרי הרישום מסתבר שכן יש כרטיסי רכבת להאמפי לעוד כמה ימים. אבל רק במחלקה הכי פשוטה, בלי מזגן ועם המוני הודים. אנחנו מזמינים כמובן. אחרי ההזמנה מסתבר שהמקומות שלנו לא ביחד אלא מפוזרים בכל הקרון. 8 וחצי שעות נסיעה. מרוב שמחה שיש לנו כרטיסים אנחנו אפילו לא מודאגים יותר מדי.
ככל שהנסיעה מתקרבת מתחיל הלחץ. שמענו סיפורי זוועה על הרכבת ולא ברור כיצד נשרוד את הנסיעה, ללא מזגן ובמחלקת sleeper. יום לפני הנסיעה הודיעו פתאום על שביתת נהגי מוניות בגואה, אז אף נהג מונית לא מוכן לקחת אותנו לתחנת הרכבת. בנוסף, לחרדתנו לאחת הבנות נופלת סתימה וצריך למצוא רופא שיניים. אנחנו לא מוותרים, סוגרים עם נהג מונית שייקח אותנו לרכבת בחמש לפנות בוקר לפני שהשביתה מתחילה, ויוצאים לדרך.
אנחנו מגיעים לתחנת הרכבת ועדיין חשוך בחוץ. קר, הכל מלוכלך ומלא אנשים ישנים בכל פינה. טוב, לזה ציפינו. מה שלא אמרו לנו זה שבתחנה מוכרים אוכל מעולה, כל מיני דברים מטוגנים וחריפים ולחם בננה טרי הכי טעים שאכלנו אי פעם. את שעות ההמתנה לרכבת אנחנו מבלים באכילה תוך איומים על הבנות שאם הן תיגענה במשהו בתחנה הן תחלינה במחלות נוראיות.
כשהרכבת מגיעה אנחנו מסבירים לבנות מה משמעות הביטוי “החזק שורד” ואיך אנו עומדים ליישם את זה. עולים לקרון כמו במבצע צבאי, עם 3 תיקי הענק הכבדים שלנו ועוד תיק גב לכל אחד. סריקה מהירה של הקרון החצי ריק, בחירת יעד להשתלטות (שישיית דרגשים יחסית פנויה) וכיבוש. עשינו זאת, כולנו יושבים ביחד למרות שהכרטיסים שלנו בכלל למושבים אחרים המפוזרים בכל הקרון. איתנו יושבים שני הודים צעירים וחביבים, ואנחנו מנסים לשכנע אותם שיעברו למקומות שלנו המפוזרים ברחבי הקרון, אך ללא הצלחה. רק בהמשך הנסיעה נגלה שאלו גם בכלל לא המושבים שלהם, הם קנו כרטיסים ללא מושב והשתלטו בדיוק כמונו על מושבים לא להם. הם נוסעים כך לכלכותה – עשרות שעות נסיעה, וההצטרפות שלנו אליהם לשמונה או תשע שעות היא מבחינתם רק עוד אפיזודה קטנה בדרך.
מסע רחוק פנימה
על מי מדובר?
אורי ודני כהן בר און + 3 (תאומים בני 10, וילד בן 4.5 בזמן היציאה למסע)
כמה ומתי?
בינתיים 3 שנים. יצאו בדצמבר 2017 ועד היום
מאיפה הכסף?
הוא – מאמן אישי
היא – יועצת הגדרת מוצר ו-UX שעבדה מרחוק
מה המסלול?
סינגפור, וייטנאם, ניו זילנד, סין, תאילנד, לאוס, נפאל, יוון וספרד, הודו, נפאל, ישראל, יוון, ספרד
פוסטים שאהבתי במיוחד?
- ניו זילנד – ארץ אוהבת יושביה – פוסט קצר ומקסים שמסכם חודש שלם בניו זילנד בקרוואן.
- אמא הודו – פוסט מעולה על החיים בדרום גואה, כשהילדים הולכים לבית ספר בינלאומי, עם כמה טיפים שווים על דרום גואה
נעים בדרכים
על מי מדובר?
רותי ואיתן + 3 (בן 11, בן 8 ובת 1.9 בזמן היציאה למסע)
כמה ומתי?
יצאו באוקטובר 2017, נדדו 3 שנים, כרגע בארץ
מאיפה הכסף?
היא – מדריכת הורים ופסיכותרפיסטית שהעבירה את העסק שלה לאונליין
הוא – לא כתוב בבלוג
מה המסלול?
התחילו ב-4 חודשים בתאילנד (התכנון המקורי היה להשאר שנה בקופנגן, אבל במסע כמו במסע, הכל תמיד יכול להשתנות, וטוב שכך), קמבודיה, חזרה לתאילנד, ויאטנם, עוד פעם תאילנד לחודש וחצי, לאוס בקטנה, הודו (גואה וקפיצה להאמפי), 3 חודשים בישראל, וחזרה לעוד תקופת נסטינג בהודו (גואה)
דברים שאהבתי במיוחד?
מאוד אהבתי את הכנות בכתיבה, שלא מסתירה את הקשיים, דלקת ריאות באמצע המסע, געגועים, אבל עם הכל מתמודדים, והכל טבול באינספור רגעי קסם. ושימו לב – גם לבכור, איתמר, יש בלוג שבו כתוב על הכל מנקודת מבטו של ילד מטייל.
- חודש לתוך המסע – כל האמת – פוסט מקסים על הקשיים והפערים בין פנטזיה למציאות בחודש הראשון. גם לזה כדאי להתכונן.
- ביקורים ומחשבות על בית – פוסט יפה על הפער בין הצורך לבית ושייכות לצורך והרפתקה, ועל הפירות שצמחו מתוך הקשיים במסע
בחודשים הראשונים במסע צצו בי מדי פעם רגשות אשמה כאלה,
במיוחד כי לבכור לא היה פשוט. זה מובן, בהיותו מי שהוא- קביעות נותנת לו ביטחון.
והנה אנחנו מטלטלים לו את כל המציאות.
אבל לאט לאט אני באמת נוכחת בכמה זה חזק ומדויק שאנחנו ההורים מובילים את הבית,
וזה הרבה יותר משמעותי מאיפה אנחנו.
זה מה שנותן ביטחון ויציבות, ועוזר לילדים להבשיל.
אנחנו די איטיים. נדמה לי שרק עכשיו מקץ חצי שנה למסע,
כולנו עברנו הסתגלות- לקצב, לזמן ביחד, לזמן לחוד.
נהיה יותר כיף.
זה לא שכל הזמן ורוד ומושלם.
יש את הימים שהילדים רבים, או אין לי סבלנות,
ויש ימים שמגיע הערב ורק בא לי שילכו לישון כבר. רוצה שקט.
לגדל 3 ילדים זו משימה מעייפת לפעמים, ולא משנה איפה נמצאים.
אבל יש גם רגעים יותר ויותר נוכחים,
שאני מזהה שהילדים בהתהוות, במנוחה רגשית, פתאום שוקעים בבניית סירה משלהם או יוצרים דברים מתוך עצמם.
הם נהנים לפגוש ולשחק עם ילדים אחרים, אבל לא מתחרפנים אם זה לא קורה כל יום.
אלו דברים שהיו גם בחיים שלנו בארץ,
אך בתחילת המסע- הם וכנראה גם אנחנו, היינו בחוסר מנוחה, שלא איפשר התהוות.
זמן עם ילד חסר מנוחה יכול בקלות להפוך לכאוס, בעוד שילד בתהליך התהוות פעיל ימלא אותו בעולמו. אז זה קורה יותר ויותר, אבל בהדרגה.
זו פשוט הסתגלות שהיינו כולנו ועודנו צריכים לעבור, ואני בהחלט מזהה את פירותיה.
חלק מהילדים זרמו מיד עם השינויים, אך הרגיש(ים) יותר- היה להם קשה קשה- והנה לאט לאט מבצבצת גמישות חדשה, יכולת התאוששות. כוחות.
אני שמחה כי אלו מתנות לכל החיים ובהחלט חלק מהסיבות ליציאה למסע.
שפיצי מטייל בעולם
על מי מדובר?
ניצן ולירון + 2 (בת 4.5 ובת 2.3)
כמה ומתי?
יצאו בספטמבר 2019, חזרו בספטמבר 2020
מאיפה הכסף?
חסכונות, וגם ניצן עבדה תוך כדי ככותבת תוכן. הטיול עלה כ-7,000 ש”ח בחודש בממוצע (זה נעשה יותר זול אם נשארים הרבה זמן במקום אחד)
מה המסלול?
חצי שנה של טיול בהודו, 4 חודשים של סגר בנפאל וחודשיים של בטן-גב בטורקיה
פוסטים שאהבתי במיוחד?
- חודשיים בדרום הודו – יומן מסע משפחתי – פוסט עם כמה רעיונות מצויינים לטיול עם ילדים בדרום הודו
- סגר בנפאל – מתחתית הייאוש לפסגת הזן – פוסט מרתק על איך מוציאים את הטוב ממצב כל כך תקוע
ועדיין, כשהיו שואלים אותנו “מה אתם עושים כל היום” היינו עונים – כלום.
עם מה הבנות משחקות – כלום. אבל הכלום הזה, הוא כל כך חשוב.
עבורנו, כשעשינו את אותו “כלום”, כל יום, זה מה שאפשר לנו תהליכים של התבוננות וצמיחה אמיתיים. ולבנות, ה”כלום” הזה, הוא מה שפיתח אצלן את היצירתיות והדמיון הכי מדהימים שאי פעם ראינו.
נכון, בהתחלה, הרגשנו כלואים. אבל מה אפשר היה לעשות?
הסתכלנו קדימה, הסתכלנו לצדדים… הבנו, שהדבר היחיד שאפשר לעשות,
הוא פשוט לנשום עמוק ולהרגע.
לשבת באותה נקודה על הספה, מתחת למאוורר ולהסתכל מהחלון לעבר
ה-Peace Pagoda, מקדש שנבנה בנקודה אסטרטגית שרואים מכל מקום, במטרה שכל פעם שרואים אותו, נחשוב על שלום עולמי ושלום פנימי (כך לדברי המקימים). ובמקרה, אפשר היה לראות אותה מרחוק, בדיוק מחלון הסלון שלנו.
או לשבת במרפסת הפונה אל היער, להרים רגליים, להתבונן בשמיים ובעצים,
לתת למחשבות להתרוצץ ולראות איך, אחרי חודש, חודשיים, שלושה…
דווקא כשכלום בחוץ לא משתנה, פתאום יש מקום לשים לב לשינויים מבפנים.
בעצם כל תקופת הסגר, הייתה בשבילי כמו מדיטציה אחת ארוכה.
משפחה בתנועה
על מי מדובר?
שירה ומיכה בר-לוריא + 3 (בני 13, 8 ו5.5 בזמן היציאה למסע)
כמה זמן ומתי?
יצאו בספטמבר 2014, תכננו שנה, בסוף יצא 4 שנים, באיזשהו שלב השתקעו בקופנגן והיום הם בארץ.
מאיפה הכסף?
עסק אונליין של מכירת מוצרי תינוקות, יעוץ למשפחות שרוצות לטייל במזרח, וליוויים אישיים להתפתחות אישית
מה המסלול?
חצי שנה ראשונה בהודו – דלהי ,דרמסאלה, אמריצר, גואה , קודלי/גוקרנה, האמפי, אורוויל . סרילנקה חודש, נפאל חודשיים וחצי, שוב הודו -ג’יבי, ואשישט וכמה וכמה פעמים דלהי. אחר כך שנתיים בקופנגן, חזרה לישראל לשנה ואז שוב קופנגן לשנה אחרונה (חזרו בגלל שלא היו בכלל בקופנגאן ילדים בגילו של הבן הגדול).
פוסטים שאהבתי במיוחד?
- טרק ורעידת אדמה בנפאל – זוכרים את רעידת האדמה בנפאל שהרעידה את כל העולם? אז המשפחה הזו היתה באמצע טרק בנפאל בזמן הרעידה, ושרדה כדי לספר סיפור מדהים.
- רגעים קטנים של חסד – על רגעים קטנים של חסד במסע
אנחנו כולנו בחבורה שצועדת לה ( בכל זאת היינו 14 אנשים- 2 משפחות וארבעה פורטרים)
הולכים צוחקים ,
אני שומעת את שחר שואל את שפע-
תגיד לי שגם אתה שמעת את זה ? ( הם שמעו את רעד האדמה לפני כולם )
ופתאם- האדמה זזה .
זזה זזה.
ישנה את האלפית שניה הזאת שברור שזו רעידת אדמה, אבל הראש מסרב להאמין.
לא יכול להיות!
מה פתאם רעידת אדמה עכשיו? באמצע הטיול המושלם שלנו.
שמישהו ישנה את התסריט ,
זה לא הסרט שאני בחרתי.
אבל באמת המחשבה הזאת היא אלפית או אפילו חלקי אלפית השניה, כי מיד יש את ההתעשתות.
רעידדדתתת אדמההה!!!
אני מסתכלת סביב-
לא רואה את גוני אנה ואריאל אבל רואה את מיכה אביב ורענן קדימה, אז יודעת שהם מוגנים,
מסתכלת אחורה – הגדולים- שפע, טוהר ושחר מאחוריי.
אנחנו למטה, בתוך הנקיק הרחב מאד , הרים משני הצדדים.
אני מסכלת שמאלה להר הקרוב אלינו-
ההר רועד וחתיכה גדולה ממנו מתחילה ליפול לכווננו.
אני מסתכלת ימינה להרים הענקיים,
הם מספיק רחוקים מאיתנו, מתגלגלים מהם סלעים אבל זה לא יגיע אלינו.
ההר הקרוב אלינו מטריד אותי כי הסלעים וגושי אדמה גדולים לא מפסיקים ליפול.
אני שואגת- למיםםם!!!
רעידת אדמה!!!!
למים !!!
משפחת בר רצון
על מי מדובר?
שגיב ושרון + 3 מתבגרים (17.5 ותאומות בנות 14)
כמה ומתי?
יצאו ביוני 2019, תכננו שנה, אבל הקורונה קצרה ל-8.5 חודשים
מאיפה הכסף?
ככל הנראה חסכונות
מה המסלול?
תאילנד, מיאנמר, ניו זילנד, ויאטנם, הונג קונג והודו.
פוסטים שאהבתי במיוחד?
- מיאנמר – אהבתי בגלל שאפשר להרגיש כמה המדינה הזו נגעה לשרון בלב, ולא הרבה משפחות מטיילות שם
אחרי שלושה ימים בבאגאן, נסענו באוטובוס לילי (12 שעות) בחזרה לינגון, משם טיסה לתאילנד, הפעם לבגנקוק, על מנת להתאושש, לעכל את חווית מיאנמר ולהצטייד בציוד שחסר לנו, לקראת מעבר להודו בעוד כשבוע.
מיאנמר היא מדינה שנכנסה לי עמוק ללב.
מדינה שיש בה קסם שלוקח כמה ימים בכדי להבין אותו. הניתוק מהעולם והתיירות המועטה הותירו אותה אותנטית, מקום מיוחד בעולם שקידמה עוד לא הגיע אליו, והתרבות המקומית נשארה כמו שהיא מזה מאות שנים.
היא יפה, היא תרבותית היא שונה, אך בעיקר התאהבתי בה בזכות תושביה העדינים, החייכנים והתמימים, שנראה שעל אף העוני והדיכוי, הם אנשים שמחים בחלקם, וחיים את חייהם בקבלה גמורה….
טיול ההרפתקה שלנו
על מי מדובר?
בן וקרן פאר + 3 ילדים, בת שנתיים, בת 5, ובן 9 בזמן היציאה לטיול
כמה ומתי?
שנה – אפריל 2013 – עד אפריל 2014
מה המסלול?
3 שבועות בתאילנד, חודשיים וחצי בהודו (רישיקש, אמריצר, דרמסאלה, וראסי, מנאלי, קאסול, צ’נדיגר), 3 שבועות בסרי לנקה, חודש בתאילנד, שבועיים ביפן, 5 חודשים באוסטרליה וחודשיים בניו זילנד.
מאיפה הכסף?
השכירו את הבית שלהם בארץ, וחסכונות
פוסטים שאהבתי במיוחד?
הסבירו על התכנון (לוח קנבן צבעוני), כתבו כל יום(!!!), שזה אומר 354 ימים, שזה מטורף. כמובן שאי אפשר לקרוא הכל, אבל נחמד פשוט ליפול על איזה יום רנדומלי, ולקלוט קצת איך נראה היום של כזה טיול.
- פוסט סיכום המסע – כשמו כן הוא
אז איך היה? היה מדהים! היה יפה. היה לעיתים קשה. היה מרתק. היה גם משעמם. פגשנו אנשים מדהימים. פגשנו חיות בטבע שלהם שלא הכרנו וכאלו שכן. חיינו חיי חופש טוטאלי ללא מחויבויות וללא מסגרות. חווינו המון חוויות. למדנו אחד על השני המון. התגבשנו כמשפחה. למדנו על עצמנו ועל העולם הגדול. אני כתבתי המון. כתבתי כל יום במשך 355 יום מעל 350 אלף מילים. קרן עשתה המון כביסות והתמודדה עם בדידות לא קלה. עידו למד על העולם, למד אנגלית וחשבון. אני וקרן גילינו עד כמה עידו מדהים ובוגר עוד יותר ממה שחשבנו. כמה רגישות, תעוזה, גמישות יש בו. עלמה פרחה במסע ונהנינו ממנה מאוד. רומי גדלה, צמחה והתפתחה תוך כדי המסע. הילדים למדו להתגמש ולהסתדר בניהם. למדו להעריך דברים שקשה להעריך בחיי השגרה הרגילים שלנו. הם זכו לשעות רבות של זמן איכות של משפחה. אני וקרן חיזקנו עוד יותר את הקשר ביננו. זה היה מבחן לא פשוט לזוגיות ואני שמח מאוד שעברנו אותו בהצלחה. בסופו של דבר היו לנו אלפי רגעיי קסם וגם רגעים קשים שנזכור כל החיים.
לא נראה לי שיש מה להוסיף אחרי המילים האלו. עכשיו רק נותר לכם להתחיל לעוף על הטיול הארוך עם ילדים בעולם שלכם!
אני לא אכעס אם תשאירו כמה מילים בתגובה. איזה בלוג אהבתם? מה לא אהבתם בפוסט? איזה עוד שאלות מסקרן אתכן/ם לשאול משפחות שעשו טיול ארוך עם ילדים בעולם?
29 תגובות
נהדר! כל הכבוד!
מכיר אולי בלוג של משפחה שעשתה את הטיול בקרוואן או באירופה (או גם וגם)?
תודה מראש!
עמוס
היי, תודה על ריכוז הבלוגים! מחפשת מידע על משפחות שנסעו בדרום אמריקה! האם יש כזה דבר?
היי לכולם, משפחתי ואני הצלחנו להוציא לפועל את החלום ולחוות מסע כזה של 10 חודשים במזרח. בימים אלו מתכננים את הטיול השני. אני משתף כאן את הקישור לבלוג שכתבנו. מקווה שתהנו. מוזמנים ליצור קשר. גיא אדר. http://adarsbigtrip.blogspot.com/2016/09/?m=1
היי גיא, ממש אשמח לשוחח קצת. יכול אולי ליצור קשר?
יניב 0522322801
היי
אני אשמח לשאול כמה שאלות
אנחנו מתכננים לטוס ביולי
איזה ריכוז מעולה של בלוגים!
בדיוק מתכננים את הטיול שלנו שמקווים שיצא לפועל בחודשים הקרובים.
ממש שמח שאהבת ושקיבלת תועלת מהפוסט 🙂 איזה כיף לכם שאתם הולכים על זה!!
ממש שמחתי לקרוא את החוויות של משפחות שונות במרוכז. עשית את זה בצורה יפה ומעניינת.
מעניין שכל המשפחות נסעו למזרח. את האמת, הוא פחות מדבר אלינו כמשפחה, וגם קרוואנים פחות מתאים לנו, ויחד עם זה, המסע המשפחתי הוא עבורי חלום שצריכה להגשים. אשמח אם יעלו רעיונות ליעדים אחרים? אולי אירופה, בפרברים ומעבר בין מדינות באירופה או אולי מעבר בין יבשות? או שזה ייקר משמעותית את הטיול?
וגם- אשמח לדעת מאיפה מתחילים? כיצד הופכים חלום למציאות, האם להתחיל מבחירת היעד, ממימון הטיול? ובהנחה שהמזרח נשלל, הרי שהעלויות משמעותית יקרות יותר. או אולי צריך להתחיל מתכנון ההשכלה של הילדים? או אולי מקביעת מועד? כמה זמן לוקח לתכנן ולהיערך? קצת טובעת בים של דאגות וחלום אחד… אשמח לכל מי שיוכל לשפוך קצת אור מהפיכת המחשבה לעצות פרקטיות מעשיות, איך מתחילים?
היי לירון,
אין ספק שטיול שכזה במערב (אירופה, ארה”ב, אוסטרליה) מייקר משמעותית את הטיול. חלק מהמשפחות שבפוסט הזה שילבו את אירופה או אוסטרליה/ניוזלינד ולא עשו רק מזרח.
מאיפה להתחיל?
כדאי להתחיל מבחירת היעד ומזה לגזור את העלויות, וככה להעריך כמה כסף תצטרכו.
ברגע שתבינו שיש לכם תקציב, אז הכי טוב זה לקנות כרטיס, ואז להתחיל לתכנן את כל השאר.
מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון או במייל (yoav.gs1@gmail) לתיאום שיחת ייעוץ ראשוני, או להשתמש בשירותי הייעוץ של הללי (הבלוג הראשון בפוסט), שאם תכניסי את קוד הקופון, יהיו לך גם 10% הנחה.
שלום
אני מאד אוהב כתבות על מסעות וטיולים ובפרט על משפחות
אשמח לקבל כתבות יפות כאלו
תודה רבה לך
מרק אמזלג תל אביב
בשמחה. אני רואה שנרשמת לניוזלטר שלי, אז בטוח שתקבל 🙂
ממליץ בחום על המדריך של זהר וניצן.
תודה על ההמלצה
הי, יש בלוגים של מסעות ארוכים של משפחות באירופה?
ככל הנראה בגלל שאירופה פי כמה וכמה יותר, זה יותר נדיר, ואני לא מכיר בלוגים של טיול ארוך רק באירופה.
אני מכיר משפחה אחת שעשתה טיול לא קצר באירופה עם ילדה (נראה לי חודשיים-שלושה), אבל לא כתבו בלוג. אם תרצי, אבדוק אם אוכל לקשר ביניכם. אני בטוח שהם ישמחו.
מי שאין לו דרכון אירופי לא יכול לטייל חודשים או שנים באירופה, יש מגבלות די נוקשות על משך השהייה לנושאי דרכונים שאינם באיחוד האירופי.
גם אנחנו נשמח לקישור. מתכננים חצי שנה באירופה בקרוואן
פעם פעם כשהיינו צעירים גם לנו היה חלום כזה. החלום התנפץ אל מול השגרה והחיים עצמם. כיום, בדיעבד, אני יודעת שטיול מהסוג הזה בכלל לא מתאים למשפחה שלנו, ואין לי ספק שלא היינו שורדים אותו. אז תודה לשגרה שניפצה לנו את החלום ועזרה לנו להחליט… יופי של מקבץ. אהבתי במיוחד לגלות עד כמה הטיולים, הבחירות, המשפחות שונים ומגוונים.
תובנה מעניינת. אולי זה באמת לא מתאים לכולם. גם אני מאוד נהנה מהמגוון של הטיולים. תודה!
חלום, והרבה הרבה אומץ מעריצה אנשים שעשו זאת…אולי בפנסיה בלי ילדים
כן… אף פעם לא מאוחר מידי, ובלי הילדים זה בטח אחרת לגמרי.
עשית לי חשק… maybe the next family will be mine
יאללה, רק שתגמר הקורונה כבר!
היי, בלוג מעולה! האם אתה מכיר בלוגים של משפחות שעשו זאת במרכז אמריקה? תודה מראש:)
כן!
יש משפחה חרדית מהממת שמטיילת כבר הרבה מאוד זמן.
תסתכלי בלינק הזה, משבוע 50 בערך הם במרכז אמריקה:
https://www.hul-kasher.co.il/%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2/
האמת שנראה לי שאצרף אותם לפוסט.
כיף לגלות שהמלצת על הבלוג שלנו 🙏.
כיום, שנה מיום חזרתנו ארצה, עדיין מעכלים את החווית הרבות שליקטנו בדרכים ומסמנים את היעדים הבאים, כשהשמים יפתחו. מזמינה כל משפחה שמתלבטת בנושא ליצור איתנו קשר, ולהעביר את הידע שצברנו באהבה.
שרון בר רצון
תודה רבה!
איזה כיף שהגבת לפוסט
הי שרון, אשמח לשוחח איתך. לתהות, לחשוב, לשאול, לחשוש ולהתגבר. אם תסכימי כמובן. אני עינב – אמא לשתי בנות שמתכננת את המסע שלה.
היי
אני אשמח לשאול כמה שאלות
אנחנו מתכננים לטוס ביולי