תוכן עניינים
- יום שלישי – הוסטל מומלץ בליסבון
- מועדון רוק מומלץ בליסבון
- יום רביעי – מגיע לפורטו ווילה ריאל
- המלצות של מקומי – מסעדות טבעוניות בפורטו
- יום חמישי – וילה ריאל
- המלצות של מקומי לחובבי האלכוהול בפורטוגל
- יום שישי – טיול בעמק הדורו
- יום שבת – פורטו והסיור הגרוע ביותר בעולם
- חיי לילה וחופים בפורטו
- פורטוגל מזוויות נוספות
- 500 ש”ח הנחה על דרכון פורטוגלי
כשחבר ילדות קרוב (אביחי) עבר לגור עם בת זוגתו בפורטוגל, היה זה רק עניין של זמן עד שאגיע לבקר אותם ואעשה איתו טיול בפורטוגל. עדי כמובן פרגנה, אז לראשונה כאבא נשוי, ב15.8.17, נסעתי סולו לשדה התעופה, ועפתי לפורטוגל. התכנון היה לעשות לילה ראשון סולו בליסבון, ולמחרת לקחת רכבת לפורטו. להפגש עם אביחי, ואז לנסוע למקום מגוריו דאז, וילה ריאל, ולבלות איתו כמה ימים. הפוסט הזה נכתב ברובו על ידי אביחי, כאשר אני כתבתי את החלק על ליסבון וההגעה לפורטו, ואביחי כתב את השאר. אביחי גר כבר כמה שנים בפורטוגל, ובשנה האחרונה בפורטו, ככה שמדובר בהמלצות זהב ממקומי.
יום שלישי - הוסטל מומלץ בליסבון
נכון הקטע המעצבן בנתב”ג זה שצריך להגיע לטיסה 3 שעות לפני, ואז לעמוד בתור להפקדת מזוודות, ואז לעמוד בתור לבטחון, ואז לעמוד בתור לביקורת דרכונים, ולוקח שעות עד שמגיעים לרגע שאשכרה ממריאים?
אז הטיסה שלי היתה ב-17 אחר הצהריים, ועד היום אני זוכר את התדהמה שלי עוד בנתב”ג על העובדה שלקח לי בדיוק 12 דקות מהרגע שרגליי דרכו בנתב”ג ועד שהגעתי לדיוטי פרי. ככה זה כשלא צריך להפקיד מזוודות כי כל מה שיש לך זה תיק גב לא גדול. פאקינג 12 דקות וכבר הייתי בדיוטי פרי עם המפלים הנחמדים. עכשיו נשארו לי רק איזה שעתיים לחכות לטיסה. בקטנה!
פאסט פורוורד, השעה 21 בערב ואני נוחת בליסבון, עוקב באדיקות אחרי ההוראות שהכנתי לעצמי להגעה ברכבת מהשדה להוסטל, מתפלא כמה הכל הולך בקלות, וב-22 בערב אני כבר בליסבון.
אני רעב, אז לפני שאני מגיע להוסטל, אני מחליט ללכת למסעדה טבעונית מומלצת בשם Vegana Burger. גוגל מאפס מראה שזה נסגר ב-23. השעה 22:30. זה אמור לקחת לי 10 דקות. הליכה מהירה, אני מגיע בזמן(!) רק כדאי לגלות שכבר סגרו. משבר אמון קשה ביני לבין גוגל מאפס. תוך כדי אני מתכתב בווטסאפ עם חבר ילדות אחר ובת זוגתו שממש במקרה היו בטיול בפורטוגל, וממש במקרה היו באותו ערב בליסבון. אנחנו קובעים להפגש.
אני שם פעמיי להוסטל שהזמנתי מראש – Sunset Destination Hostel. שלום שלום, בחור חמוד מראה לי את החדר, ואחר כך אני עולה לגג של ההוסטל, ופוגש אותם. אחלה אוויר, אחלה שיחה, אחלה בירה. סופרבוק, שזה הגולדסטאר של פורטוגל רק שהיא עולה יורו אחד בפאבים, ו-30 סנט במכולת.
ההוסטל עצמו ממש מומלץ ואני מצטער שיצא לי לבלות בו רק לילה אחד. גולת הכותרת של ההוסטל היא הגג. גג מהמם, עם זולה, בריכה קטנה, עגולה ומזמינה, שצופה לנהר. תציצו בסרטון ותראו מה היתה הדילמה שלי בבוקר למחרת (מתנצל על חוסר היציבות בצילום).
מועדון רוק מומלץ בליסבון
בערך בחצות הם פורשים לישון בדירת Airbnb שלהם, ואני מחליט לצאת לרחוב הורוד, שהיה במרחק 3 דקות מההוסטל. קראתי שיש שם אחלה מועדונים. מתקלח, מתלבש, נועל סנדלים ושם את פעמיי למועדון ה- Viking bar. כל זה רק כדי להתקל בשומר פורטוגזי שמצביע לי על הסנדלים ואומר לי שאין מצב שאני נכנס ככה. לשמחתי הרבה הבאתי גם נעליים, אז אני לא מוותר. חוזר להוסטל להחליף לנעליים, ו-10 דקות אחר כך אני כבר שוב במועדון, הפעם נכנס בלי בעיה.
אני לא זוכר הרבה מהלילה הזה, חוץ מזה ששתיתי מלא בירה (היה מבצע 1+1 על הסופרבוק), רקדתי מלא למוזיקה מעולה מהניינטיז והאייטיז, וחזרתי בערך ב-4 לפנות בוקר.
הוידאו הבא מכניס אתכם איתי למועדון, ונותן לכם לטעום מהמוזיקה והאווירה שהיתה שם.
רוצים להיות מעודכנים על פוסטים חדשים ולקבל השראה וטיפים מיוחדים לטיולים שלכם?
כל מה שצריך לעשות זה לרשום כאן את האי-מייל שלכם (לא יותר מאי-מייל אחד כל 3 שבועות)
פוסטים נוספים שיעניינו אותך:
יום רביעי - מגיע לפורטו ווילה ריאל
10 בבוקר אני מקבל טלפון מאביחי, ואני מבין שישנתי יותר מידי. הלכו כל התכניות לטייל בליסבון לפני הנסיעה. תוך שעה אני כבר צריך להיות בתחנה. מרגיש האנג אובר קליל, מתקלח, מתלבש ועושה צ’ק אאוט זריז. אני הולך לרכבת לאורך נהר הטז’ו. יום שמשי וקיצי, אנשים משתזפים על טיילת הנהר, פסלים מחול מפוזרים לאורכו, אמנים יוצרים. אפשר לראות קצת בתמונות למטה. אני מחליט שאני חייב לטבול בו רגליים. איזה כיף. בסוף אני מגיע לתחנת הרכבת Santa Apolonia, קונה מאפה מגעיל שנזרק לפח, ו- 3 שעות אחר כך אני כבר בפורטו, כשאביחי מחכה לי בתחנה. הולכים לאכול בבלאק מאמבה, בורגריה טבעונית ידועה 10 דקות הליכה מתחנת המטרו Trindade, אבל תכלס ההמבורגר נחמד ולא יותר.
המלצות של מקומי - מסעדות טבעוניות בפורטו
המסעדה היא דוגמא טובה להרבה מסעדות שנפתחו בשנים האחרונות בפורטו כחלק מגל הטבעונות ששוטף (בשעה טובה) את פורטוגל. הבעיה היא שבדומה למצב בישראל עד לפני כמה שנים, את רוב המסעדות הטבעוניות מתפעלים, לטוב ולרע, פעילי זכויות בעלי חיים ולא מסעדנים ושפים. הבלאק מאמבה היא בדיוק זה פלוס רוק כבד.
אז אם לא עפתם על ההמבורגר, או שמיטב שירי “קניבל קורפס” פחות באים לכם טוב עם ההמבורגר, אתם יכולים לקפוץ ל- O Burrito, מסעדת בוריטוז טבעונית וחמודה במרחק דקת הליכה מהמאמבה ולקנח בסופגנייה בDUH! Vegan Donuts.
מעבר לזה, לפורטו בהחלט יש כמה אפשרויות מעניינות לטבעונים. קודם כל אי אפשר לדבר על מסעדות טבעוניות מבלי להזכיר את Da Terra. לדה טרה יש כמה סניפים בפורטו והסביבה. הקונספט של המסעדה הוא בופה אכול כפי יכולתך שמציע מגוון משתנה של מנות בהתאם לארוחה (בוקר, צהריים או ערב). לא נתקלתי במנה דרמטית במיוחד אבל סך הכל זה ארוחה נחמדה ומנחמת, אלא אם אתם חובבי ארוחת בוקר. אם אתם אוהבים לפתוח את הבוקר עם בופה של פנקייקים, מאפים וסלטים תקפצו לטרה ותכינו את עצמכם להתגלגל החוצה אחר כך. בסניף המרכזי אגב עלול להיות עמוס מאוד בערב, אז בואו עם סבלנות.
מאפים ופרנסיזיניה
עוד המלצה (שתדרוש קצת השקעה) נוגעת למאפים. פורטוגל היא אימפריה של מתוקים עשויי בצק וביצה, עובדה שעשויה להשאיר את הטבעוני המצוי קצת מתוסכל. אומנם רוב המסעדות הידידותיות לטבעונים בעיר מציעות איזשהו קינוח (ונציין ממש לטובה את דה טרה שמצויינת כאן), אבל בשביל באמת להנות צריך לקפוץ עם מונית או רכב ולבקר בפרבר הדרומי של פורטו Vila Nova de Gaia. פדוקה היא מאפייה מסורתית בשכונה מנומנמת, מה שלא מונע ממנה מלהציע מגוון מדהים של מאפים פורטוגזים קלאסיים שהותאמו לקהל הטבעוני. מוניות בפורטו זה לא כל כך יקר אז אם אתם מוכנים להשקיע בערך 10 יורו לכיוון, אל תתלבטו. כדי למצוא את המקום פשוט תחפשו Padoca / PadoVegan או תלחצו על הלינק הזה.
עוד המלצת אוכל אחרונה. אחת ממנות הדגל של צפון פורטוגל היא הפרנסיזיניה. מעין טוסט עם כמה סוגי בשר, עטוף גבינה ושוחה ברוטב ומגיע עם הר של צ’יפס. אם אתם לא סובלים ממחלת לב אתם חייבים לנסות את זה וגם למנה הזו יש גרסאות טבעוניות. הטובה מכולן לדעתי היא ב-casanova, מסעדה חביבה במרכז פורטו, שמציעה עוד כמה מנות לטבעונים.
אז חזרה לטיול…
מפורטו לוקחים אוטובוס לוילה ריאל. תדמיינו את הקריות, רק עם עמק ונהר באמצע.
אז כן, וילה ריאל היא לא בדיוק על מפת התיירות הבינלאומית והיא בעיקר מוכרת (כשהיא מוכרת) כעיר המחוז באזור עמק הדוארו. בכל מקרה עד לפני שנה גרתי שם אז ליואב לא הייתה הרבה ברירה אלא לבקר.
יום חמישי - וילה ריאל
אז אומנם וילה ריאל היא לא המקום הכי נוצץ בפורטוגל אבל יש לה את היתרונות שלה. אחת השכונות הוותיקות בעיר נקראת ruas dos ferreiros והיא מורכבת מבתי עץ ואבן קטנים הבנויים לאורך צלע ההר מעל נהר הקורגו. שם גרתי עם זוגתי בבית קטן עשוי עץ שצפה על גשר רומי עתיק מעל הנהר.
אז את יום חמישי העברנו בעיר – רחצנו בנהר הקורגו (על גדות הנהר יש “חוף מוכרז” אחד ועוד כל מיני פינות נעימות ושקטות שאפשר לרחוץ בהן) וטיילנו בפארק שסביבו. משם המשכנו לטיול במרכז העיר. רחובות מרוצפי אבנים, כנסיות, סמטאות מימי הביניים ובעיקר הרבה חנויות שעושות פלשבקים לשנות ה80′. את היום סיימנו באחד הפאבים/מועדונים היותר מיוחדים שיצא לי לבקר בהם (ואני לא סתם משוחד כי בעל הבית חבר טוב שלי) – “קלאב דה וילה ריאל”. המועדון שמאז הספיק להסגר ולהחליף הנהלה אירח הופעות מכל העולם כמעט על בסיס יום יומי. לצערי כשיואב ביקר לא הייתה הופעה אז הסתפקנו בלשתות ולפטפט עם מריטו, בעל הבית, ושאר באי המקום.
המלצות של מקומי לחובבי האלכוהול בפורטוגל
אם כבר הזכרנו שתייה, צריך לתת לפורטוגל את הכבוד הראוי כי זו אחלה מדינה לשתות. קודם כל לגבי יין, אתם מגיעים לגן עדן של יין. זה לא רק המחיר (שהוא הררררבה יותר זול מישראל), זה גם המגוון וההבדלים. מעבר ליין האדום אתם חייבים לתת צ’אנס ליין הפורט (ולפורט הלבן) ולמושקטל שמזכיר (לפחות לי) תירוש עם אלכוהול (שזה מדהים). תבקשו favaios ותודו לי אחר כך… גם יין ירוק Vinho Verde שווה לנסות, בעיקר אם אתם מחבבים יין לבן.
מבחינת בירה אני לא יודע אם לפורטוגל יש משהו מיוחד להציע אבל סופר-בוק, שיואב כבר הזכיר, היא אחלה בירה ואפשר למצוא אותה בכל פאב, בית קפה ומסעדה. אם באמת בא לכם להתפרק, תנו צ’אנס ל-aguardente, רק אל תעשו הרבה תוכניות לבוקר שאחרי. אה כן, חובבי ליקרים מוזמנים לנסות את licor beirao.
יום שישי - טיול בעמק הדורו
ביום שישי לקחנו את האוטו ונסענו לבקר באחת האטרקציות המרכזיות של פורטוגל – עמק הדורו שידוע בכרמים והיקבים שמכסים אותו. התחלנו ברגואה (Regua), עיירה קטנה וקסומה על גדות נהר הדוארו. זה המקום לנשנש משהו, לשתות איזה קפה (או כוס יין) ולעלות על הרכבת לפיניאו Pinhao. אומנם אפשר לעשות את אותו המסלול באוטו אבל נסיעת הרכבת דרך הגבעות הירוקות ומכוסות הגפנים שמקיפות את הנהר והעמק היא חוויה שלא כדאי לוותר עליה. ירדנו בפיניאו, כפר קטן בלב העמק. פיניאו מומלצת בעיקר בגלל הנוף אז אחרי התרשמות קלה מתחנת הרכבת (שימו לב לפסיפס) והכפר, חצינו את הגשר והלכנו לאורך הנהר לטיול קצר. כמה שעות אחרי זה חזרנו עם הרכבת לרגואה ויואב זכה סוף סוף לרחוץ בדורו (הוא ממש רצה) לפני שחזרנו לאוטו ונסענו חזרה לוילה ריאל.
יום שבת - פורטו והסיור הגרוע ביותר בעולם
לפורטו יש המון מה להציע ובשנים האחרונות היא זינקה לראש רשימת יעדי התיירות המומלצים. תחת כל עץ רענן אפשר למצוא היום סיורים ומדריכים אבל רובם יקחו אותכם לאותן הכנסיות, לאותם השווקים ובקיצור לאותו מסלול סיור קלאסי. אם מתחשק לכם לראות ולהבין קצת יותר לעומק מה הסוגיות שמטרידות את תושבי פורטו – The worst tours הוא הסיור הכי טוב (והכי מעניין) שאתם יכולים לקחת. אז כמובן שלקחתי את יואב לסיור ופדרו, המדריך שלנו לקח אותנו לסיור מרתק שנגע בסוגיות של ג’נטריפיקציה, תיירות, היסטוריה וכל מה שביניהם.
הסיור ארוך (כ-4 שעות) אבל מאוד מעניין ומעשיר. בסופו מצאנו את עצמנו מעל נהר הדוארו (כן, זה אותו הנהר מהפסקה הקודמת), סמוך לגשרים המדהימים שנמתחים מעליו. גשרי הברזל מזכירים את מגדל אייפל, ולא בכדי. הם תוכננו ע”י משרד האדריכלים של גוסטבו אייפל, שלימים תכנן את המגדל המפורסם בפריז.
חיי לילה וחופים בפורטו
לזכותו של יואב יאמר שהוא שאל אותי על חוף שהוא ראה על גדות הנהר מחלון הרכבת שאיתה הגיע מליסבון, אבל אני (שלא גרתי באותו הזמן בפורטו) לא ידעתי על מה הוא מדבר. ככלל, אף פעם לא התרגשתי מהחופים על הים של פורטו כי מי רוצה לרחוץ באוקיינוס האטלנטי (קר וסוער) אחרי שהוא גדל על חוף הים התיכון. אבל מה שיואב ראה היה משהו אחר לגמרי, חוף חולי ונעים על גדות נהר הדוארו שנמצא בגאיה Gaia. העיר שנמצאת מול פורטו (שהזכרנו קודם בהקשר למאפייה), על הגדה הדרומית של נהר הדוארו. אז סליחה יואב שלא לקחתי אותך לשם, צדקת, זה אחלה חוף! אם הגעתם בקיץ ואין לכם אוטו, קחו את קו המטרו הצהוב ורדו בתחנת Jardim do Morro. משם זו הליכה נעימה על גדות הנהר עד לחוף Areinho. אל תסמכו על גוגל מפס בהקשר הזה כי הוא ייקח אותכם לטיול של 45 דקות דרך השכונה, שזה גם נחמד אבל הרבה יותר ארוך.
המלצה אחרונה לגבי פורטו היא לגבי חיי הלילה. אם אתם מחפשים רחוב עמוס פאבים, תיירים ואווירה כללית של הוללות – Galeria de Paris זה המקום בשבילכם. אם תגיעו לשם אחרי חצות תראו המוני אנשים בתוך ומחוץ לפאבים, ואם אתם סבבה עם זה – זה המקום לדלג מפאב לפאב ולנהל שיחת שיכורים עם תיירים מרחבי תבל. אם בא לכם מקום קצת מחוץ לטירוף אתם יכולים לתת צ’אנס לTerraplana, ל-passos manuel, או ל-Maus Hábitos שהופך למועדון לילה אחרי חצות (ידידותי לכל גיל) ובתקופה האחרונה התחיל להגיש גם אוכל טבעוני במסעדה במקום.
אנחנו, בכל אופן, כבר היינו עייפים באותו לילה, אז סיימנו אותו על גג ההוסטל Rivoli Cinema Hostel המומלץ. לפנות בוקר התעוררנו, יואב לקח רכבת לליסבון, ועף הביתה.
היה טיול מעולה, וזמן איכות משובח. מקווים שתצליחו להפיק כמה דברים משלל העצות וההמלצות שנשזרו כאן, ונשמח לפידבקים שלכם בתגובות. אם מעניינת אתכם הנחה על הוצאת דרכון פורטוגלי, תגללו למטה.
פורטוגל מזוויות נוספות
עופר קידר מהבלוג “המצלמה מוסיפה 5 קילו” כתב פוסט נהדר ומקיף על ליסבון
זיוה רענן מבלוג “שמתי לב” כתבה פוסט מעניין על עמק הדורו, שהוא חלק מסדרת פוסטים על פורטוגל
הנחה של 500 ש"ח על דרכון פורטוגלי
אם הפוסט עשה לכם חשק, או אם סתם אתם חולמים על דרכון אירופאי, אז יש לי משהו בשבילכם. זה קורה בעקבות שיתוף פעולה שיצרתי עם עו”ד ארז קרט, וזה בעצם שיתוף הפעולה הראשון שאני עושה בבלוג!
מה זה אומר? שאתם מקבלים הנחה משמעותית (אתם יכולים לראות כאן את המחיר הרגיל), ואני מקבל עמלה קטנה שתעזור לי לממן את השעות שאני משקיע בבלוג. Win Win.
עו”ד ארז קרט משמש כיו”ר ועדת ספרד ופורטוגל של לשכת עורכי הדין בישראל.
הוא הקים את המיזם אזרחות פורטוגלית למגורשי ספרד מתוך תחושת שליחות על מנת לסייע למספר הרב ביותר של יהודים ממוצא ספרדי לממש את זכויותיהם כצאצאי מגורשי ספרד לקבל דרכון פורטוגלי שזה בעצם דרכון אירופאי.
אתם יכולים להתרשם בעצמכם מהאתר שלו לנושא זה.
אז מה צריך לעשות בשביל לקבל את ההנחה?
להכנס לאתר דרך הלינק הזה, או לדבר עם ארז ולהגיד שהגעתם דרך יואב גוש מ”אבא מטייל סולו”. אני ממש אעריך את זה, ואשמח אם תעדכנו אותי אם עשיתם את זה, ושהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר.
2 תגובות
אהבתי את הכתיבה הכל כך חוויתית המחברת את הקורא לתוכה באופן מושלם
חיים משוגעים ואו…. איזה כייף