אוסטריה עם ילדים
חבל זלצבורג + וינה
רגעים בלתי נשכחים, גשם, ו... חופן טעויות
ב-9 למאי 2019, יצאנו אנחנו ועוד 2 משפחות חברים. המטרה היתה טיול משפחתי לאוסטריה (חבל זלצבורג) למשך 9 ימים. בחרנו לטוס במאי כדי להוזיל את הטיסות, ומתוך הנחה שמזג האוויר לא יהיה שמשי, אבל גם לא ממש חורפי. Well, ההנחה התבררה כשגויה.
אז איך אוסטריה עם ילדים? הטיול היה נפלא, כיפי, ומלא בחוויות, מצד אחד. מצד שני, התאפיין בהרבה מאוד גשם, ובבדיקה יומית לגבי מזג האוויר למחרת. זאת במטרה למצוא את האיזורים המעטים בהם לא יורד גשם כל היום. ואתם יודעים מה? בסוף יצא ממש מוצלח. להלן סיכום החוויות שלנו, יחד עם המלצות ודברים שאתם יכולים ללמוד מטעויות שעשינו בדרך.
תוכן עניינים
- י(ו)ם של טעויות (יום חמישי)
- מקום מושלם לעצירה ללילה בין וינה לצלזבורג
- האגם הירוק (יום שישי)
- רגע שאזכור לנצח
- חוות דעת על הדירה ב-Wagrain
- המוזיאון הפתוח והשטרודל הכי טוב בזלצבורג (יום שבת)
- נסחפים במערבולת בפארק המים (יום ראשון)
- לונה פארק פרטי (יום שני)
- הגענו לגן עדן (יום שלישי)
- מוזיאון הטבע והטכנולוגיה בזלצבורג ומלאאא שלג
- טיפ של אלופים על חניה
- יום של… כלום (רביעי)
- חוות דעת על הדירה ב-Payerbach
- השיבה לרחם בבית המוזיקה בוינה (יום חמישי)
- הביתה + טעות אחרונה (שישי)
- חוות דעת על מלון HEINHOTEL Vienna Airport
- סיכום + כמה זה עלה לנו?
- רשימת אטרקציות נוספות באיזור (שלא עשינו)
י(ו)ם של טעויות (יום חמישי)
התכנון המקורי היה לנחות בשעה 14 בוינה, ולקחת את הרכב השכור. לאחר מכן, לעשות נסיעה של 3 שעות ו-40 דקות לדירה הנפלאה ששכרנו דרך בוקינג.קום בעיירה ואגריין (Wagrain), שסמוכה לפלאכאו. הטעות הראשונה היתה טעות של טירונים. שילמנו על שני נהגים שהשכרנו את הרכב, אבל עדי לא הביאה איתה את הרשיון מהארץ, אז אסרו עליה לנהוג. ככה יצא שאני נהגתי כל הטיול. מסקנה: לא מספיק רשיון בינלאומי, חייבים רשיון נהיגה מהארץ. הטעות השניה היתה לתכנן לעשות את הנסיעה ישירות לוואגריין (מה חשבנו לעצמנו?!).. טעות שהביאה אותנו לבקר באחד המקומות היותר יפים ופחות מתוירים שראינו בטיול.
למי שלא קרא עליי ועל הבלוג, אני מזכיר שאנחנו משפחה של 5 נפשות. עדי (בת זוגתי), אני, דניאל בת 9, ירדן בן 6, וגילי בת שנה וחצי – בזמן הטיול. בחישוב מהיר – לעשות נסיעה של 4 שעות ברכב, בחושך בחלק מהזמן, אחרי 4 שעות טיסה (ועוד כמה שעות מסביב), ועוד בארץ חדשה – היה מאתגר מאוד. מאתגר מידי. התחלנו את הנסיעה כשכולם רעבים וכבר חסרי סבלנות. בעזרת אפליקציית Around me (מומלצת מאוד בחו”ל… מוצאת דברים סביבך לפי המיקום שלך), מצאנו פיצריה כמה דקות משדה התעופה. עשינו איתם עסקה משתלמת – ירדן שבר להם כוס, והם בתמורה נתנו לנו פיצה בינונית מינוס, טבולה בשמן.
פוסטים נוספים שיעניינו אותך
מקום מושלם לעצירה ללילה בין וינה לצלזבורג
בתחילת הדרך עדי הציעה שנבטל את הלילה הראשון בדירה, ונעצור באמצע הדרך ללילה במקום אחר. אבל כבר שילמנו על הלילה הזה בוואגריין. שאני אשלם על לילה פעמיים ואמנע מנסיעה קצת מאתגרת?! NO WAY!
סתם נו. ברור שבסוף השתכנעתי (או יותר נכון, הבנתי שעדיף אישה מרוצה וילדים שישנים טוב מאשר להצמד לתכניות). המשפחות האחרות עם ילדים באותם גילאים פחות או יותר, הצליחו לעשות את הנסיעה באופן מאוד מאתגר, אבל הגיעו רק ב-22 בלילה לדירה שלהם (והסתבכו עם המפתח, אבל זה סיפור אחר…).
חיפוש מהיר בבוקינג מצא לנו דירה נפלאה ממש באמצע הדרך, בעיירה Trofaiach (לצערי, נכון לפברואר 2022 הם כבר לא מופיעים בבוקינג.קום וגם לא במקומות אחרים, אז פשוט נסו לחפש מקום אחר באותה עיירה בבוקינג.קום). עדכנו את בעלת הדירה שהיינו אמורים להגיע אליה שנגיע רק מחר, ושינינו את היעד שלנו בגוגל מאפס. עברנו דרך גבעות מוריקות והגענו למחוז חפצנו החדש במעלה הגבעה. היה קצת קשה למצוא את המקום. שיחת וואטסאפ לבעלת המקום סידרה את העניין וישר הבנו איך להגיע (ממשיכים עוד דקה למעלה במעלה הגבעה). לא היה הרבה מקום לזוז בתוך הדירה, אבל החצר. אחחחח, החצר. חצר מטריפה עם נוף מעלף וישיר להרים מושלגים, כשברקע פרות גועות לנו בטרסה שמתחת. בקיץ יש גם בריכה קטנה בחצר. בחצר הזו הילדים בילו את רוב הזמן עד שהלכו לישון, וגם למחרת בבוקר (אחלה תמונות לאלבום!). בדיוק מה שהיינו צריכים ללילה באמצע הדרך מוינה לחבל זלצבורג.
האגם הירוק (יום שישי)
בבוקר חיפשנו מה יש לעשות באיזור באמצעות Trip Advisor, וכך גילינו שיש אגם מי שלגים במרחק 40 דקות נסיעה. האגם קיים רק חודשיים בשנה, בדיוק בחודשים מאי-יוני, ככה שלא יכלנו להרשות לעצמנו לפספס את זה. לאגם קוראים Gruner See – שפירושו אגם ירוק (תעשו גוגל, התמונות לא משקרות).
התחלנו את הנסיעה ברגוע, ואחרי רבע שעה התחלנו לנסוע בדרך עפר. נוסעים ונוסעים, ודרך העפר נמשכת דרך אינספור פיתולים וסיבובים. הדרך היתה נוחה למדיי, אבל ידענו שאמור להתחיל לרדת גשם בקרוב, מה שגרם לעדי לחשוש קצת מהדרך חזור. שהיא תיסע בדרך עפר כשכל רגע יכול להתחיל גשם ונתקע באמצע שום מקום עם הילדים?! NO WAY! סתם נו. ברור שבסוף שכנעתי אותה להמשיך, או יותר נכון, השהתי את קבלת ההחלטות בדיבורים של “בטח עוד רגע זה נגמר!”. עד שבסוף זה באמת נגמר. דרך העפר הסתיימה תוך רבע שעה בערך ועלינו על כביש רגיל.
רגע שאזכור לנצח
מגיעים לחניית עפר גדולה, שואלים מקומי כמה זמן זה ברגל עד לאגם, ונאמר לנו שבערך 10 דקות. מתחילים ללכת בשביל שבו כולם הולכים, ואחרי רבע שעה אנחנו עדיין לא שם. עוד קצת התלבטויות והתברברויות, ואז הוא הופיע. האגם הירוק. משהו בתוכי אומר לי שזה לא זה, ואני מרגיש ששווה להמשיך עוד קצת.
לעדי ודניאל כבר אין כוח ואמון, אז אני לוקח את האמצעי, ירדן, לעוד כמה דקות במורד השביל. אכן, אחרי 5 דקות הוא באמת הופיע. האגם במלוא הדרו, ובמלוא צבעו, שוכן לרגלי הרים מושלגים, במידל אופ נו וור של יער ושקט מופתי. חוזרים וגוררים את הבנות להמשיך עוד קצת איתנו, ובסוף מגיעים כולנו, ונשימתנו נעתקת מהיופי הזה. מתיישבים על ספסל ליד האגם לנשנוש. לידנו שני גברים שמחכים לרגע הנכון להטיס רחפן ולצלם את האגם מלמעלה. ירדן ואני מתקרבים למים, ומתחילים להתיז אחד על השני, מתגלגלים מצחוק, ברגע שנראה לי שאזכור לנצח.
לאחר כמה דקות (והרבה תמונות) מתחילים לחשוש מהגשם, אז מחליטים להתקפל דיי מהר ולחזור לאוטו. ממשיכים לואגריין, שם נמצאת הדירה שלנו לשבוע הקרוב. שעתיים וחצי נסיעה מהממת בין הרי אוסטריה המושלגים, ואנחנו שם, דירה באמצע שדות מוריקים (עדכון: נכון לדצמבר 2019, הם כבר לא מוכרים בבוקינג.קום, אז תקראו את הביקורות בבוקינג, ואם החלטתם שזה מתאים לכם, נסו דרך האתר הישיר שלהם), באופק יערות והרים. גוגל מאפס הפעם הטעה אותנו, אז בעלת הבית המקסימה כיוונה אותנו למקום הנכון. מתמקמים בדירה ובערב אוכלים במסעדת תיבת נוח המעולה בעיירה. המסעדה נקראת כך בגלל העיצוב שלה (למרות שעל פי המלצר, עברה שיפוץ ואחריו נראית קצת פחות כמו תיבת נוח). יש בה אוכל מכל הסוגים, פיצות, פסטות, דגים ובשר והכל טעים (בשר כמובן לא אכלנו). חוזרים לדירה, בודקים את מזג האוויר, ומגלים שמחר יום שמשי! WOOHOO!!
- אגב, אם לא תעשו את העצירה, ותסעו ישר לחבל זלצבורג, הבנתי שממש מומלץ לבקר בהאלשטט. ממליץ לקרוא את הפוסט המעולה על האלשטט של דנה מהבלוג “העולם על כף ידנה”
יתרונות:
הדירה דיי קטנה, אבל מספקת מאוד אם היא משמשת בעיקר ללינה, הכנה ואכילת ארוחות. מטבח מאובזר מאוד (תנור, כיריים, מקרר, מחבתות, סירים, הכל), 2 חדרים גדולים (מיטה זוגית בכל חדר + לול), פינת אוכל, אמבטיה מפנקת, מטבח, מרפסת. יש מדשאה למטה, ואפשרות לילדים להשתמש במתקני ילדים (מגלשה, טרמפולינה, נדנדות). יש גרם מדרגות אחד שצריך לעלות כדי להגיע לדירה. המארחת היתה מקסימה, עשתה לנו כביסה בחינם, והתחשבה בנו במחיר כשהחלטנו לקצר את השהיה עקב מזג אוויר גשום מידי באיזור.
חסרונות:
המיקרו לא היה מחובר לחשמל והיה צריך להוציא אותו למקום אחר כדי לחבר לחשמל, אבל גם ככה השתמשנו בו רק פעם אחת. המיטה בחדר הורים חורקת עם כל תזוזה (רלוונטי בעיקר כי ישנו עם תינוק בחדר), והמזרון מרגיש קצת ישן ורך, אבל עדיין היה נוח וישנו מעולה. אין סלון/פינת ישיבה. היתה חסרה לי כורסא לשבת בערב, אבל לא נראה לי שיש מקום להכניס אחת. ישבנו על הכיסאות בפינת אוכל, או במרפסת כשמזג האוויר אפשר זאת.
המוזיאון הפתוח והשטרודל הכי טוב בזלצבורג (יום שבת)
מכיוון שמזג האוויר האיר לנו פנים, החלטנו לפתוח את הבוקר במוזיאון הפתוח ליד זלצבורג. הילדים נהנו לנסוע ברכבת שעוברת בתוך שטח המוזיאון, להסתובב בבתים הישנים, ובעיקר בגן המשחקים. בגדול? לא מקום מלהיב במיוחד.
תקראו לי ווירדו אבל שוקולד לרוב מעורר בי סלידה. מצד שני, אני חובב מושבע של שטרודל תפוחים. אז כשסיימנו, חיפשנו את שטרודל התפוחים הכי טעים בזלצבורג. גיגול קצר הוביל אותנו למסעדת “קפה קוביות סוכר”, או באוסטרית – Cafe würfelzucker. שמים את הכתובת בגוגל מאפס ויוצאים לדרך.
בזלצבורג היה קשה למצוא חניה (טיפ למציאת חניה בערים גדולות בהמשך), וככל שחיפשנו יותר, ככה התרחקנו יותר ממסעדת השטרודל המיוחלת. בשלב זה כולנו (שלושת המשפחות) היינו מורעבים, אז הלכנו על המסעדה האסייתית הכי קרובה שמצאנו, שכללה גם מנות צמחוניות וטבעוניות – Wokman Natural Kitchen. המסעדה לא גדולה, אבל היתה דיי ריקה והיא הצליחה להכיל את 3 המשפחות ביחד. אכלנו, שתינו בירה ושבענו. המנות היו טעימות, לא וואו. כשיצאנו כבר התחיל לרדת גשם והחלטנו לחזור לדירה לאחר הצהריים משפחתי. ומה לגבי השטרודל תפוחים הכי טוב בזלצבורג? אל דאגה, אנחנו לא מאלה שמוותרים בקלות על שטרודל… זמנו יגיע.
נסחפים במערבולת בפארק המים (יום ראשון)
עקב מזג אוויר גשום, החלטנו לבלות את היום בפארק המים Erlebnis Therme Amade. עבורי היום הזה היה אחד ההיילייטס של הטיול. היה שם מבצע של כרטיס משפחתי ב-20 יורו בלבד לכל היום. הפארק כולל 3 מגלשות מים גדולות ברמות שונות, שהילדים עלו עליהם שוב ושוב. ושוב. טוב, אני משקר – לא רק הילדים. גם אני. אני מת על מגלשות מים!! הייתי היחידי שניסה את המפחידה ביותר שכוללת תא שנכנסים לתוכו. אחרי שנכנסים לתא, נפתחת הרצפה מתחתיך ואז יש נפילה חופשית של 8 מטר, ואז לופ!!! מטורף!!.. תענוג שעובר מהר מידי.
חוץ מהמגלשות האלו, יש גם אזור עם מגלשות לבריכת תינוקות, בריכת גלים, בריכה רגילה בפנים, בריכה חיצונית מחוממת. כל כך כיף להיות בבריכה חמה כשבחוץ קרררר ויש טפטוף. בבריכה יש גם מערבולת כיפית שלוקחת את השוחים בסיבובים (עוד אטרקציה שעשינו שוב ושוב). בילינו שם כמעט יום שלם ובערב אכלנו שוב במסעדת תיבת נוח, הפעם עם כולם. במסעדה יש גם גלידריה. אני ממש ממליץ לבקש את גלידת הפינוקיו. זו גלידה בצורת פינוקיו שהלהיבה את הילדים, ומאז האמצעי שלי מתעקש לחפש אותה בכל גלידרייה בארץ.
בערב הסתכלנו על מזג האוויר באזור. גשם. גשם בכל מקום. חוץ ממקום אחד – הלונה פארק.
לונה פארק פרטי (יום שני)
חלמתם פעם להיות בלונה פארק ענק שנפתח רק עבורכם, בלי תורים, בלי רעש, כשהעובדים שם רק לרשותכם? לא? לא משנה. אבל זה בעצם מה שקרה לנו, ובלי שתכננו וסגרנו מראש.
כשהגענו ללונה פארק Fantasiana המקום נראה סגור.
מעט מאוד מכוניות בחניה, נראה דיי נטוש. אחד מאיתנו נשלח כחלוץ כדי לבדוק אם בכלל פתוח. וואלה, פתוח. נכנסים, משלמים, מוזיקה של לונה פארק ברקע, ומגלים שאנחנו לבד. אשכרה היחידים בפארק. לא ברור למה. אולי בגלל שהיינו לפני שיא העונה, אולי בגלל שאנשים חששו מגשם. מתחילים לעלות על המתקנים ועובד של הפארק מלווה אותנו ממתקן למתקן, פותח הכל רק בשבילנו, ממליץ לנו לאן ללכת קודם. כאילו שילמנו בשביל שיסגרו את הפארק רק עבורנו. אנחנו בטוחים שבטח אוטוטו הפארק יתמלא, אבל זה לא קורה. לאורך כל היום היינו היחידים. 3 משפחות ישראליות, הילדים מתרוצצים מאושרים (וגם ההורים). נראה שכל השאר היו או עובדים של הפארק, או קרובי משפחה שלהם.
מכוניות מתנגשות, רכבת הרים, רכבת לילדים, שיט באגם, מגלשה עם קרון היישר אל האגם שמשפריצה מים על כולם, סרט תלת מימד משעמם באוסטרית, מסעדה שבה אנחנו הלקוחות היחידים, מגלשות גבוהות שמתגלשים בהן עם שטיח כמו פעם. בקיצור, כולם ממש נהנו. בילינו שם את כל היום וחזרנו לאכול ארוחת ערב בדירה.
בערב.. מסתכלים על מזג האוויר הצפוי, ורואים עוד ימים של גשם לפנינו… בכל מקום באיזור.
הגענו לגן עדן (יום שלישי)
מזג האוויר מוביל אותנו להחלטה לבלות את היום הבא במוזיאון הטבע והטכנולוגיה בזלצבורג. לא לפני שאנחנו פותחים בארוחת בוקר ב… ניחשתם נכון. שטרודל התפוחים הכי טוב בזלצבורג. קרי, גן העדן. אז נכון, לא באמת טעמנו את כל השטרודלים בזלצבורג. למעשה, זהו שטרודל התפוחים היחידי שטעמנו בזלצבורג, והגענו אליו באמצעות המלצה של מישהו עלום שם באינטרנט. אבל תקשיבו, זה אחד השטרודלים הכי טובים שאכלתי בחיים, אז סביר להניח שהוא באמת הכי טוב בזלצבורג, לפחות. חם, נימוח, עשיר בטעמים, בליווי גלידת וניל מושלמת. גן העדן בהתגלמותו. כשהוא נגמר שקעתי לדכאון. והוא נגמר מהר.
מוזיאון הטבע והטכנולוגיה בזלצבורג ומלאאא שלג
אחר כך קנינו לילדים דונאטס מפוצץ סוכר ברחוב, רכשנו להם שטויות בחנות הצעצועים Klexx במרכז העיר, והמשכנו למוזיאון. תקשיבו, המוזיאון הזה מגניב, ומרשים, וכיפי, ובילינו שם שעות. רצינו להספיק גם למוזיאון הצעצועים אבל לקח לנו כל כך הרבה זמן במוזיאון הטבע והטכנולוגיה שלא הספקנו. עברנו מקומת החלל, לקומת הזאולוגיה, לתערוכת הדינוזאורים, לאקווריום, ועוד ועוד. בכל מקום הילדים גילו עניין, ניסו דברים, והסתקרנו. היה גם חדר ענק עם מתקני מדע בדומה למה שיש במוזאון המדע בחיפה, למי שמכיר. תתכוננו ללא מעט הליכה בתוך המוזיאון, גילי היתה בעגלה רוב הזמן ומידי פעם שחררנו אותה להוציא קצת מרץ ברגל. מומלץ? אין לי מושג. אולי תקומו על צד שמאל ותתבאסו על המקום, אולי הילדים שלכם ישתעממו מוות, או יריבו כל הזמן. אבל אנחנו בילינו שם כמה שעות וממש עפנו שם, אז קחו הכל בחשבון ותחליטו אם מתאים לכם.
אחר הצהריים חזרנו לדירה, ומשום מקום התחיל לרדת מלא שלג. טוב, לא משום מקום… כל השבוע הזה היה חורפי. חורפי מידי. אבל באמת מלא שלג. כל האזור נצבע לבן, ויצאתי החוצה עם דניאל לחוות שלג אירופאי אמיתי. עוד חוויה שלא נשכח, ואחת כזו שלא ציפינו ושכל מה שהיה צריך בשבילה זה… את הטבע במלוא הדרו. אז בכל זאת היה משהו טוב בליפול על שבוע עם מזג אוויר כזה. באותו ערב הייתי אמור לצאת לפאב וקזינו עם הבנים בחבורה, אבל עקב נסיון עבר עגום בנסיעה בשלג באיטליה (הפוסט על איטליה בשלבי הכנה), החלטתי לוותר על היציאה.
טיפ של אלופים
האפליקציה Parkopedia הצליחה למצוא אחלה של חניון קטן ליד המוזיאון. זו אפליקציה שמוצאת חניה בחניונים בכל עיר בעולם, ואומרת לך מה המחיר בכל מקום. מומלץ!
יום של... כלום (רביעי)
גם ימים כאלו צריך לפעמים. התכנון המקורי היה לעשות משהו ביום הזה ולנסוע נסיעה של כמעט 4 שעות לוינה בחמישי בבוקר. אבל… מזג האוויר המשיך להיות גשום. בנוסף, ראינו שזה היה רעיון טוב לפצל את הנסיעה מוינה לחבל זלצבורג ל-2 ימים. אז החלטנו לעשות אותו דבר בדרך חזרה לוינה, ולבטל את הלילה האחרון בדירה. בעלת הדירה היתה מקסימה והפחיתה לנו במחיר על ביטולי 2 הלילות, למרות שממש לא היתה חייבת. מצאנו דירה ב-Payerbach ואת היום הזה העברנו בהתארגנות איטית בבוקר, ונסיעה בעצלתיים ליעדנו החדש. העיירה התגלתה כעיירה שקטה ומקסימה. יש שיאמרו משעממת. גולת הכותרת היתה שגרנו בשכנות למה שהיה ביתו של המלחין היהודי האוסטרי הנודע, ארנולד שנברג. התרגשתי נורא. לא באמת. מעולם לא שמעתי על ארנולד שנברג קודם לכן, יסלחו לי חובבי המוזיקה הקלאסית. הדירה עצמה, לעומת זאת, ממש הפתיעה אותנו לטובה.
יתרונות:
דירה מדהימה. גדולה, יפה, מרווחת, סלון ענק, חצר, מיטות נוחות, מטבח מאובזר, פינת אוכל. תמורה מעולה למחיר. קרובה למרכז העיירה.
חסרונות:
הזרם במקלחת היה קצת חלש, אבל היינו רק לילה אחד, אז לא ביקשנו שיסדרו את זה. אין אמבטיה. המיטות של הילדים (קומותיים) באותו חדר של המיטה הזוגית של ההורים. החצר היתה מעט מוזנחת (אבל לא היינו ממש בעונה, אז אולי בעונה מטפחים אותה יותר).
השיבה לרחם - בית המוזיקה בוינה (יום חמישי)
מה הצלילים ששמעתם כשהייתם ברחם? מה הרגשתם שם? איך העולם שבחוץ נשמע לכם כשהייתם בתוך המקום הכי בטוח בעולם? זוכרים? כנראה שלא.
אבל כשגילי, הקטנה שלנו (שהיתה בת שנה וחצי) הגיעה לחדר חשוך שבתוכו יש חצי כדור גדול, קרה שם משהו. מתוך הכדור בוקעים צלילים שמדמים את הקולות שתינוק שומע מתוך הרחם. היא ישר רצה לשם, נשכבה על הכדור, הצמידה את האוזן שלה, והקשיבה. בהתחלה לא הבנו מה הקטע, עד שקראנו מה אלו הצלילים האלו שאנחנו שומעים. היא באמת זוכרת? האם הצלילים האלה מזכירים לה את הזמן שלה ברחם? לא יודעים, אבל מה שאנחנו יודעים זה שהיא לא רצתה לצאת משם, וכשהתקרבנו לשם שוב, היא שוב רצה לשם. זה היה מרגש, ומפעים, ועוד רגע שלא נשכח בחיים. ראו תיעוד בסרטון למטה.
נחזור רגע לתחילת היום. התארגנות בוקר, נסיעה קלילה של שעה לוינה, העיר הגדולה. משפע האטרקציות בעיר, בחרנו להתחיל את היום בבית המוזיקה (מצאנו חניון קרוב שוב בעזרת ParkoPedia). חוץ מהחדר עם הצלילים מהרחם, יש בו תצוגות נפלאות על כל היוצרים המפורסמים של המוזיקה הקלאסית. תצוגות אינטראקטיביות מדהימות לילדים ומבוגרים, ואפילו אפשרות לעמוד על הפודיום לנצח על תזמורת ולקבל ביקורת בונה. היינו שם בערך שעתיים, הילדים נהנו ממש, ויכלנו להיות יותר אבל באיזשהו שלב לילדים קצת נגמרה הסבלנות.
את שארית היום בילינו בתרמה וינה, שידוע גם בשמו פארק המים אוברלה. המקום ענק, מתחם הספא נראה מרשים ומפתה, אבל אנחנו בילינו את רוב הזמן בבריכה עם הילדים. 3 מגלשות מים חמודות, מקפצות (קפצתי מגובה 4 מטר), ואזור עם מזרקות לתינוקות.
* ממליץ לקרוא על עוד אטרקציות שאפשר לעשות בוינה, בפוסט המעולה של רוית מהבלוג “חלומות מתגשמים”, וגם בפוסט של דנה על וינה בבלוג “העולם על כף ידנה”
הביתה + טעות אחרונה (שישי)
אחרי הבילוי בתרמה וינה נסענו למלון בקרבת שדה התעופה, עשינו שם חצי לילה, ונסענו לשדה התעופה.
אגב, בוינה עשינו את הטעות האחרונה שלנו. בהתחלה הזמנו דירה בעיר, ולא קרוב לשדה התעופה. היה כתוב שיש חניה חינם באיזור. יומיים לפני שהיינו אמורים להגיע, קיבלנו את ההנחיות לחניה, והבנו שזה לא כזה פשוט. היתה חניה באיזור, אבל זה חינם רק בשעות מסויימות, אז הוא הפנה אותנו לחניון שנמצא במרחק נסיעה מהדירה. בקיצור, הבנו שזה לא ריאלי לקום באמצע הלילה, ושאסע להביא את הרכב מאיזה חניון. אז ביטלנו אחרי שכבר לא היה אפשר לבטל בחינם, ובעצם שילמנו סתם על הלילה הזה. בסוף לקחנו את הלילה במלון ב-Heinhotel Vienna Airport.
יתרונות:
דירה נוחה ללילה אחד כשצריך לטוס באמצע הלילה. מיטות גדולות ונוחות נקי בר נחמד במלון צוות ידידותי חניה חינם במלון כששוהים לילה אחד.
חסרונות:
דירה קטנה, המיטות של הילדים היו בעצם בתוך המטבח. מטבח קטן ולא מאובזר. המלון מרוחק כ-10 דקות נסיעה משדה התעופה.
סיכום + עלויות
אוסטריה מהממת, וזכינו בחוויות בלתי נשכחות עם הילדים, שישארו איתנו לכל החיים. אם מזג האוויר היה טוב יותר… ואם היינו נוסעים בעונה… יכלנו לבקר באטרקציות מלהיבות יותר? כנראה שכן, אבל זה לא משנה. ידענו להפיק את המירב מהקלפים שנפלו לידינו, ולא לשקוע במרמור. לטובת מי שייסע בעונה, אתן כאן רשימה קצרה של אטרקציות באיזור שלא הספקנו להגיע אליהן.
תעשו חיים, ומוזמנים ולהגיב בתגובות ולשאול שאלות. מוזמנים לעקוב אחרי גם בפייסבוק ובאינסטגרם.
עלויות
טיסה 3170
ביטוח ביטול טיסה 300
דירה בוינה 430 שבוטלה
ביטוח חול 456
רכב באוסטריה 2430
הסעה ל/מנתב”ג 550
הוצאות (אטרקציות, אוכל + דיור) 7950
סה”כ 15,285 ש”ח
*כחלק מתכנון הטיול, חובה להכנס לאתר myaustria המעולה, שכולל המון מידע בעברית
* ממליץ גם לקרוא את הפוסט “אוסטריה בתקציב נמוך” בבלוג “טיולים לתרמילאים”
* טסים לוינה עם ילדים? ממליץ על הפוסט של דבורה שלפר בבלוג טיפטיול
רשימת אטרקציות נוספות באיזור (שלא עשינו)
מפלי golling
משך : הליכה ממגרש החנייה למפלים – 15 דקות
מפלים הנופלים בשני שלבים בגובה כולל של 75 מטרים לתוך העמק. טיול טבע קצר וחביב במיקום מרכזי.
נקיק lammer
משך : שעה וחצי
כולל גשר גבוה מעל הנהר בין שני צידי הקניון. עוד שביל טיול קל להליכה ומתאים ביותר למשפחות בתוך קניון עמוק לאורך נהר זורם. לנקיק שלושה חלקים עיקריים: הנקיק הכהה “dark Klamm” בו המעבר כה צר עד כי נדמה שהסלעים משני צידיו נוגעים זה בזה. ה”קאטארקט” Katarakt” – חלקו העליון של הנקיק המוקף בקירות סלעים המגיעים לגובה של עד מאה מטרים. הגשר הגבוה “High bridge”- גשר גבוה מעל הנהר בין שני צידי הקניון באזור בו הנקיק הופך שוב צר.
מכרה מלח ב hallein
משך : שעה + (כשעתיים וחצי כולל ביקור בכפר הקלטי).
כניסה מגיל 4 !
טיפ: להגיע מוקדם לקראת 9:00. להביא בגדים חמים. 12 מעלות במכרה. טיפ למדריך בסוף…
סיורים במכרה המלח מתקיימים כל חצי שעה וכבר נאמר עליהם שזאת חוויה לכל גיל. אלה המכרות המומלצים ביותר לביקור, הן בזכות מיקומם המרכזי והן בזכות הסיור האטרקטיבי המתקיים בהם.
תוך כדי הליכה עוברים במעמקי האדמה את הגבול לגרמניה ובחזרה לאוסטריה. לקראת סיום הסיור מגיעים לאגם מלח בעומק האדמה אותו חוצים בספינה קטנה, מעין רפסודה. תוך כדי השיט הקצר לצלילי מוסיקה שקטה חוזים במופע אורות קצר.
עיירה – HALLSTATT
עיירה משומרת. מומלץ לא להגיע בימי ראשון. חונים מחוץ לעיירה ומשם אוטובוסים עד מרכז העיירה (או ברגל אם מגיעים מוקדם). בית הגולוגלות מדובר בכוך ובו גולגולות של כל מי שמת בעיירה מ- 1850 (בערך) עד לא מזמן.
ניתן לשכור סירה חשמלית לשייט באגם. יש חוף רחצה מסודר עם מגלשות, מקפצות ומדשאות. עיירה פוטוגנית בצורה קיצונית. ממש פרסומת לאוסטריה. לא סתם היא מככבת בכל ברושור.
עיירה Gosau
עיירת נופש חביבה ושופעת אטרקציות הידועה בזכות האגם הקטנטנן הסמוך אליה. סביב האגם שביל טיול המקיף אותו עם 11 תחנות עם מידע והפעלות שונות.
הרכבל של דכשטיין + מערת הקרח באוברטאון
משך : 5 שעות (סיור במערה כשעה)
טיפ : בסוף הרכבל כשמגיעים למעלה צריך לגשת שוב לקופה להרשם ולקבל מספר קבוצה. טמפרטורה במערה – מינוס 2 מעלות.
תחנה ראשונה ברכבל – מערת הקרח. מערות קרח יש 3 אבל רק אחת היא הגדולה ביותר והמומלצת. קר מאד. צעדה בעלייה די תלולה (20 דקות) עד לפתח המערה ושם מצטרפים לסיור באנגלית. כ- 600 מדרגות בסך הכל.
תחנה שנייה ברכבל – תצפית 5 האצבעות – לא לבעלי לב חלש או פחד גבהים
מפלי Krimml
משך : 3 שעות
מיקום :שעה וחצי מערבה מהצימר
נחשבים למפלים הגבוהים ביותר באירופה, מהיפים והמרשימים ביבשת. הדרך אל המפלים כרוכה בלא מעט עליות מפותלות ומעברי מנהרות ובתשלום אגרה. החנייה היא חינם. העלייה אל המפלים היא תלולה ולכן אפשר לעלות במוניות שחונות מול עולם המים (Wasserwunderwelt) לקחת מונית עד למעלה.
מומלץ מאוד לרדת את כל המסלול. הטיול לא קשה, בירידה מתונה בשביל עפר סלול היטב. לאורך השביל יש נקודות תצפית לעבר המפלים.
Wasserwunderwelt – עולם המים
משך : שעתיים
במקום מתקנים שונים המופעלים על ידי מים – מוזיאון על מים ושעשועי מים (תגובה לקול למשל). במוזיאון מוקרן סרט תלת מימדי על קרחון קרימל ההופך למפל, באולם קולנוע סמוך מוקרן סרט המראה את הנוף והחיים של רכסי האלפים הגבוהים.
פארק חושים ב- Leogang
הפארק ממוקם בתחנת הרכבל האמצעית של Leogang. מומלץ אחרי הפארק לטפס לתחנה העליונה של הרכבל ולצאת לטיול בשבילים בנופים אלפינים קסומים.
שעות הרכבל :9:00 עד 16:45
קניון (נקיק) ליכטנשטיין
שעות פתיחה: 08:00-18:00
משך: שעה
נוסעים עד לחניון האחרון. החניה חינם. הקניון נחשב ליפה ולעמוק ביותר באלפים. בחלק מהמקומות לאורך השביל קירות הקניון כה גבוהים (כ- 300 מטרים) וכה קרובים זה לזה שבקושי ניתן להבחין בפיסת שמיים. המים בנהר בצבע ירוק- טורקיז. בזמן ההליכה ניתן לשמוע את רעם המפלים ולהבחין בקשתות ססגוניות. מומלץ להצטייד בבגדים חמים ונעלי הליכה נוחות בכל מזג אוויר. בפתח הקניון שתי מסעדות. מסלול באורך 1 ק”מ.
מצודת הוהנוורפן Hohenwerfen
טיפ: ניתן לרדת בטיול רגלי נחמד ולא ברכבל
מצודת הוהנוורפן (Castle Hohenwerfen) מתנשאת מעל עמק Salzach ויושבת על גבי סלע עצום המתנשא לגובה 155 מטר מעל סביבתו, כ-40 ק”מ דרומית לזלצבורג.
מגלשות הרים ב Abtenau
מגלשה חדישה שנפתחה ב- 2005. עולים לנקודת המוצא ברכבל סגור המיועד ל- 5-6 אנשים. אורך המסלול 1980 מטר ואחת האטרקציות שלו היא גלישה מתחת לגשרים. באתר גם מסלול מיני גולף, מתנפחים, טרמפולינות.
4 תגובות
נהניתי מאד לקרוא 🙂 הרגעים שתזכור לנצח היו הרגעים שבצבצו הכי חזק בדמיוני.
המשך לטייל לכתוב ולהדהד בקולך!
אין על כתיבה אמיתית כמו שלך.
מספר גם על הפאשלות…. וגם על הכיופים.
תמשיך לכתוב ולנהות
נראה לי שעלית על הסוד לטיול מוצלח-להנות ממה שיש, להפיק את המירב גם מטעויות. אחלה פוסט!
פוסט מקסים , יש משהו מיוחד וקסום בחוויות ספונטניות ..נהנתי לקרוא